לא נתייאש מתיקון העולם

הזכרנו לפני מספר שבועות את מאמר הירושלמי (שביעית ד, ג) ביחס בקשר לפסוק 'ולא אמרו העוברים ברכת ה' עליכם'. שני אמוראים הלכו בדרך וראו אדם עובד בשדהו בשביעית. אמר אחד האמוראים ליהודי זה תצליח במלאכתך. אמר לו חברו, איך אתה יכול לומר כך, הרי מדובר באדם שעובר על דברי תורה. אמר לו חברו. העוברים שבפסוק הם לא העבריינים על התורה, אלא אומות העולם שהם עוברות מן העולם. למדנו מכאן שמותר (ואולי יותר נכון חובה) לברך לשלום גם כאלו שעוברים על התורה. ודבר מרכזי נוסף שבניגוד לאומות העולם, שמסתבר מטביעות חותם בעולם, אולם הם בסופו של דבר אינן נצחיות, עם ישראל הוא עם נצחי.

אבל נשים לב לדבר מעניין שמובא בהמשך המאמר שמחזקת את הדעה של האמורא שאמר שעוברים אלו אומות העולם. מי שקורא את פשט הפסוק מבין שלא אמרו העוברים. שהעוברים הם אלו שאומרים משהו לגורם אחר. לפי האמורא שהתפלא איך מברכים את העבריינים היה צריך לומר בפסוק ולא יאמרו לעוברים.

אחרי שחזרנו בצדק לכך שמדובר על אומות העולם, הרי הדברים מתבארים יש כאן טענה כלפי העוברים אומות העולם שהם לא מברכים את עם ישראל. מה בעצם הטענה כלפי אומות העולם. הטענה היא אנחנו מברכים אתכם – עם ישראל מסתכל תמיד בחיוב על אומות העולם למרות (כפי שנראה בהמשך המאמר) הם עושים לו הרבה צרות, אם כך מדוע אתם לא רק שאתם לא מברכים אותנו – ולא אמרו אומות העולם: ברכת ה' עליכם, אלא שאתם עוד עושים לנו הרבה צרות.

אומות עולם נכבדות לא יעזור לכם כלום, אמנם יש לנו טענות קשות מאוד כלפיכם, אולם בכל זאת, למרות הצרות שאתם גורמים לנו, לא נשכח את תפקידנו לתקן את העולם, וממילא להשפיע עליו שפע של טובה וברכה.